סמכויות בית המשפט לענייני משפחה

בישראל ישנן שתי ערכאות שיפוט עיקריות בתחום של

דיני המשפחה. ערכאה ראשונה היא בתי הדין הדתיים (לכל דת), וערכאה שנייה היא בתי המשפט לענייני משפחה.

בתי הדין הרבניים עוסקים בעיקר במוסד הנישואים והגירושים בישראל. תחומי העיסוק והסמכות של בית משפט לענייני משפחה מגוונים ונוגעים בתחומים רבים.

מתי הוקם בית המשפט לענייני משפחה?
למרות חשיבותו של בית המשפט לענייני משפחה, מפתיע לגלות כי הוא הוקם רק בשנת 1995. מטרתו הייתה לשמש כבית משפט מיוחד המתמחה בתחום דיני המשפחה. הקמתו התרחשה לאחר חקיקת 'חוק בתי המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995'.

הסיבה שהובילה להקמתו נבעה מקבלת המלצות של וועדה מיוחדת ("ועדת שיינבוים"), אשר המליצה להקים ערכאה שיפוטית מיוחדת. הועדה החלה את מלאכתה לאחר הצורך הרב שעלה בבדיקת התחום המשפטי של דיני המשפחה בישראל.

בתי משפט לענייני משפחה בישראל כיום הם חלק אינטגרלי ממערכת המשפט בישראל, והם נמצאים בדרגה ששווה לבית משפט השלום. השופטים בבתי משפט לענייני משפחה הם שופטי בית משפט השלום, אך בעלי מומחיות בדיני משפחה.

את שופטי בית משפט זה ממנים באמצעות וועדה לבחירת שופטים, שבראשה עומד שר המשפטים באותה עת. בתי משפט אלה מתנהלים בהתאם לנוהג הרגיל בכל אחד מבתי המשפט האחרים בישראל.

העובדה שבית משפט זה הוא ערכאה ייחודית, מסבירה עו"ד מירי וינברגר, מאפשרת לו גמישות שאינה גורפת בשאר בתי המשפט. בית משפט זה רשאי לשנות את סדר הדין, את דיני הראיות, והוא יכול לסטות מהדרך הרגילה בכדי להוביל לצדק וגילוי האמת.

על פסק דין שניתן בבית משפט לענייני משפחה, ניתן לערער בבית המשפט המחוזי. את הדיונים בבית המשפט עורכים בדלתות סגורות, משום שהתביעות שבהן דנים נוגעות בחייהם הפרטיים והאישיים של התובעים ונתבעים.

התחומים בהם עוסק בית משפט לענייני משפחה
בתי המשפט לענייני משפחה הם בעלי סמכות ורשאים לדון בכל סוגיה משפטית שקשורה בבני משפחה לפי חוק. החריג לכך הוא תחום הנישואין וגירושין שנותר בחזקת בית הדין הרבני.

חוק בתי המשפט מגדיר מיהו 'בן משפחה' שמאפשר דיון בבית משפט לענייני משפחה. בעל ואשה (ידועים בציבור נכללים בהגדרה), ילדים והוריהם, סבים ונכדים, ילדים מאומצים והורים, אפוטרופוס וחסויים, אחים ואחיות.

לבית המשפט יש סמכות לשפוט בעניינים הבאים:

1. תביעת מזונות – בית הדין הרבני גם הוא עוסק בכך, אך ישנם שמעדיפים לתבוע בבית המשפט כי הוא נוטה להקל יותר ולהתחשב ברצון שני הצדדים.
2. תביעת אבהות – במקרים שיש ספק בדמותו של האב, ידונו בבית משפט זה.
3. החזרת ילדים – בית המשפט מתעסק בתחומים של ילדים שנחטפו וכוחו בתחום זה מגיע מ'אמנת האג'.
4. שינוי שם.
5. קביעת גיל התובע.
6. תביעת ירושה וצוואה.
7. תביעה להתרת הנישואין.
8. תביעת אימוץ.
9. תביעות רכוש – תביעות שעניינן חלוקת רכוש בין בני זוג.
10. הסכמי פונדקאות.
11. תביעת משמרות – בית המשפט יקבע כיצד תבוצע המשמורת ההורית של בני הזוג לאחר הגירושין.
12. סכסוכים כספיים בין בני משפחה.

כיצד תובעים בבית משפט לענייני משפחה?
בכדי לפתוח תיק בבית משפט זה, יש צורך בהגשת כתב תביעה. לכתב תביעה זה, יש צורך להוסיף את כלל המסמכים שיוכיחו את טענות התובע ויסייעו לו להוכיח את טענותיו. על בעל התביעה לחתום על תצהיר שמאמת את הטענות הכתב ולהוסיפו לכתב התביעה.

מומלץ להוסיף לכל כתב התביעה רקע כללי לסכסוך האמור שבגינו הוגשה התביעה. בנוסף, חשוב להוסיף את העמדות שלכם לגבי הסכסוך ואת הדרישות שלכם שהייתם רוצים בעזרתם לסיים את הסכסוך.

במידה ומדובר בכתב תביעה לטובת מזונות ילדים, יש צורך בצירוף הרצאת פרטים. חשוב לצרף 12 תלושים אחרונים של המשכורת, או אישור הכנסות שעבר אישור של רואה חשבון. בנוסף, חשוב להוסיף אסמכתאות נוספות (חוגים, טיפולים פסיכולוגיים וכו').

ייעוץ משפטי בענייני משפחה
משום שתביעה וכתב תביעה צריכים להיכתב על ידי עורך דין שמתמחה בתחום דיני המשפחה, חשיבות הליווי המשפטי המקצועי בולטת במיוחד בנושא דיני המשפחה. בחירת עורך הדין היא משמעותית במיוחד על מנת להוביל לתוצאה הרצויה בדרך הטובה ביותר.

לסיכום, בתי המשפט לענייני משפחה הם 'חדשים' בתמונה המשפטית בישראל. אך הימצאותם נראית כמובנת מאליה, והסמכות שיש בידם להפעיל מסייעת לפעול בצורה המקצועית והטובה ביותר עבור התובעים בתחום דיני המשפחה בישראל.